אינטראקציות עם Tacrolimus | טאקרולימוס

אינטראקציות עם Tacrolimus

Tacrolimus מטבוליזם כמעט לחלוטין ב כבד על ידי אנזים (CYP34A) לאחר ספיגה בגוף. מכיוון שתרופות רבות אחרות עוברות חילוף חומרים על ידי אותו אנזים, צריכה בו זמנית עשויה להוביל לאינטראקציות עם הסיכון להשפעה מוגברת או ירידה. אם משתמשים בטאקרוליזם לאחר השתלה, קיים סיכון לדחיית ההשתלה. אינטראקציות תכופות מתרחשות בשילוב עם הפרע, קרבמזפין, ברביטורטים, אמיודרון, סימטידין וחלקם אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה. לצריכה בו זמנית של מיץ אשכוליות יכולה להיות השפעה ניכרת על הרמה היעילה של tacrolimus.

טאקרולימוס ואלכוהול - האם זה תואם?

במקרה של רגישות יתר ידועה או תגובות אלרגיות נגד Tacrolimus, יש להימנע מצריכה ובמקום זאת יש ליטול גורם חיסוני אחר. גם אי תאימות נגד מקרוליד אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה (למשל אריתרומיצין, קלריתרומיצין) יכול להוביל לתגובות רגישות יתר בגלל המבנה הדומה של טאקרולימוס. יש לקחת בחשבון שחלק מהתכשירים מכילים לקטוז. במקרה של הפרעות מטבוליות בפחמימות (למשל אי סבילות לגלקטוז, לקטוז לכן יש לדון עם הרופא המטפל על ההשפעות האפשריות לפני נטילת Tacrolimus.

מינון של Tacrolimus

ביישום מערכתי Tacrolimus מנוהל בדרך כלל בצורה של טבליות - אולם ניתן ליישום תוך ורידי במקרים חריגים. בהתאם למחצית החיים, מבדילים בין כמוסות עם פיגור ולא עם פיגור. כמוסות מעוכבות נלקחות פעם ביום (בבוקר), ואילו כמוסות לא מעוכבות נלקחות פעמיים ביום (בבוקר ובערב).

קביעת המינון המדויקת תלויה במשקל הגוף ובמחלה ונקבעת על ידי הרופא המטפל. במקרה של מריחה מקומית בצורת משחה, מורחים אותה 1-2 פעמים ביום עד שהסימפטומים נעלמים. ניתן להמשיך ביישום עד שבוע לאחר שהסימפטומים שככו.

מראות טאקרולימוס

השימוש התרופתי בטקרולימוס נתון לטווח טיפולי מצומצם. משמעות הדבר היא כי אפילו רמות מוגברות מעט של Tacrolimus ב דם יכול להוביל לתופעות לוואי חמורות מאוד וירידות מעט ברמות יכולות להוביל לחוסר האפקט הרצוי. לכן יש להתאים את הרופא המטפל בהתאמת הרמה האפקטיבית ויש לעקוב אחריה באופן קבוע.