אינדיקציה ויישום
חומרי הרדמה מקומיים לשרת כדי לעכב כְּאֵב. לכן הם משמשים לפעולות בגוף שגורמות כְּאֵב ואיפה שהמטופל לא מורדם. בְּמַהֲלָך הרדמה, משתמשים בחומרים אחרים כדי לעכב כְּאֵב.
ישנם ארבעה סוגים של הרדמה מקומית. במשטח הרדמה, התרופה מוחלת על פני העור (הרירית) ומתפזרת משם לסיבי העצבים הרגישים. בהרדמת חדירה לרוב מזריקים את התרופה לרקמה דרך מזרק ואז מתפשטת באזור שמעניין אותה.
בהרדמת הולכה, התרופה מוזרקת קרוב ל שורש עצב, ובכך מעכב את העברת הכאב. מבדילים כאן בין הליכים פריפריאליים לעמוד השדרה. הליכים היקפיים כוללים, למשל, מקלעת הברכיאל הרדמה של הזרוע.
נהלים ליד חוט השדרה כוללים עמוד שדרה הרדמה ו הרדמה אפידוראלית (ידוע גם בשם הרדמה אפידוראלית). בהרדמה בעמוד השדרה, משתמשים בצינורית לנקב המרחב התת-עכבישי בו נמצא הנוזל השדרתי (משקאות חריפים). כאן טמון עמוד השדרה עצבים עם שורשיהם הקדמיים והאחוריים.
ההליך בהרדמה אפידוראלית דומה, אך הצינורית אינה מתקדמת עד כדי הרדמה בעמוד השדרה. הדורה מאטר (קרום המוח הקשה) אינו נוקב במהלך הרדמה אפידוראלית, כך שהתרופה מתקרבת לעצב השדרה כדי להרדים אותה באמצעות דיפוזיה. ההבדל המכריע בין שתי השיטות הוא שהתרופה מופצת בצורה הרבה יותר רחבה בחלל התת-עכבישי מלא בנוזלים במהלך הרדמה בעמוד השדרה מאשר בחיבור ו רקמה שומנית מרחב אפידורלי במהלך הרדמה אפידורלית.
לדוגמא, הרדמה בעמוד השדרה באזור עמוד השדרה המותני מרדימה את כל המחצית התחתונה של הגוף, ואילו הרדמה אפידוראלית כולל בעיקר את האזור אליו הוזרק חומר ההרדמה. ההליך האחרון הוא תוך ורידי הרדמה מקומית, שם מזריקים את התרופה ל וָרִיד לאחר החלת טורניר. ברפואת עיניים, חומרי הרדמה מקומיים מנוהלים באמצעות מזרק, למשל לצורך פעולות בניתוח עַפְעַף כגון תיקונים או הסרת גידולים.
מצד שני, חומר הרדמה טיפות עיניים משמשים גם במיוחד לפעולות ישירות על גלגל העין. הם משמשים גם למחלות כואבות כגון פגיעות בקרנית. תחום יישום נוסף הוא ה- מדידת לחץ תוך עיני.
מכיוון שהלחץ מופעל ישירות על הקרנית, הבדיקה לא תהיה אפשרית ללא חומר הרדמה טיפות עיניים. חומרי הרדמה מקומיים זמינים גם בצורת משחות. ממש כמו אבקות, ג'לים ותרסיסים, המכילים סַם חומרים, הם משמשים להרדמה עילית.משחה מוחלת על האזור הרצוי של העור או הקרום הרירי.
כעת הוא נספג ומגיע לקצות העצבים הרגישים, ואז מורדמים וכך כבר לא משדרים את תחושת הכאב. הרדמה מקומית באמצעות משחות משמש בדרך כלל להליכים קלים על העור או על פי הטבעת, למשל לטיפול ב טחורים. דוגמה למשחת הרדמה מקומית היא לידוקאין משחה, המשמשת לקעקועים או פירסינג בנוסף לנהלים.
התוויות נגד חומרי הרדמה מקומיים הם אלרגיה לחומר הפעיל ויישום שטח גדול בעור שכבר פגום. זה מגביר את הסיכון להשפעה מערכתית לא רצויה, מכיוון שיותר מרכיב פעיל יכול לחדור עמוק יותר לרקמה. בדיוק כמו משחות, גם תרסיסי הרדמה משמשים להרדמה עילית.
זה אומר שאתה מרסס על האזור הרצוי ומחכה לזמן קצר עד הרדמה מקומית משפיע. הוא מרדים את קצות העצבים הרגישים הנמצאים בעור או בקרום הרירי. תרסיסים משמשים לעתים קרובות על הממברנות הריריות של פה וגרון, למשל לפני ניתוחים אנדוסקופיים או אצל רופא השיניים. דוגמה לא הרדמה מקומית תרסיס הוא ה קסילוקאין תרסיס.
כל המאמרים בסדרה זו:
