איזון אימון הוא אחד ההליכים הפיזיותרפיים והוא מרכיב חשוב במניעת נפילה, במיוחד עבור חולים קשישים. בנוסף לשבריריות הקשורה לגיל והכשרה לא מספקת מצב נגרמת על ידי ישיבה ושכיבה יותר מדי, מספר מצבים רפואיים עלולים לגרום לאזן הפרעות. אלה כוללים, מעל לכל, מחלות נוירולוגיות וכן מחלות באזור אף אוזן גרון (אוזניים, אף וגרון). איזון אימון יכול גם לתמוך בתהליך הריפוי לאחר ניתוח בגפיים, למשל לאחר השתלת מפרק הירך או תותבת ברכיים, כחלק מתהליך השיקום. האיזון נשלט על ידי המרכזי מערכת העצבים (CNS). בתהליך זה, ה- CNS מקבל מידע מהאיבר הוסטיבולרי (איבר שיווי המשקל), ממערכת הראייה (העיניים) ומ- פרופריוספציה (חוש מגע או רגישות לעומק). אם אחד מהחושים הללו מופרע או אם יש נזק למערכת העצבים המרכזית, זה יכול עוֹפֶרֶת לאזן הפרעות.
אינדיקציות (תחומי יישום)
אימוני שיווי משקל משמשים בין היתר כ:
- מחלות או נזק לאיבר הוסטיבולרי - ZEg לאחר TBI (פגיעה מוחית טראומטית).
- חוסר ביטחון בהליכה
- שיתוק מוחין אינפנטילי - הפרעת תנועה מוחית שגורמתה מוקדמת ילדות מוֹחַ נזק.
- טרשת נפוצה (MS) - מחלה דלקתית כרונית במרכז מערכת העצבים.
- נוירופתיה היקפית - פגיעה בפריפריה עצבים, במיוחד ברגליים, שאחראיות, בין היתר, על רגישות לעומק ורושמות את מיקום הגוף במרחב.
- שיקום - למשל לאחר ניתוח באזור הגפיים.
- מניעת נפילה - במיוחד בחולים קשישים או אוסטאופורוזיס (אובדן עצם), שֶׁבֶר מונע מניעה (מניעת שברים).
- טיפול אימונים לכושר גופני בגיל מבוגר
- סחרחורת (סחרחורת)
- מַצָב נ. אפופלקסיה (שבץ מוחי)
התוויות נגד
באופן עקרוני, אין התוויות נגד ספציפיות לאימוני איזון. עם זאת, יש לציין התוויות נגד ביכולת לבצע אימונים גופניים. אלה כוללים סיכון מוגבר לדימום, זיהומים חריפים עם חום, אי ספיקה במחזור הדם ונכות פיזית האוסרת על מאמץ גופני.
לפני האימון
A בדיקה גופנית ויש לבצע הערכה של מצב התרגיל של המטופל לפני האימון לתכנון תוכנית טיפול אופטימלית.
התהליך
אימוני איזון צריכים להתייחס לאיזון סטטי וגם דינמי. בנוסף, שילובים עם כוח ואימון הליכה שימושי כחלק ממניעת נפילה. התחל בתרגילים פשוטים שניתן להגדיל ככל שמתקדמים ולהשלים אותם עם שיפורים מוטוריים וקוגניטיביים (ריבוי משימות). מכיוון שאימון שיווי משקל במצב ישיבה או שכיבה אינו יעיל, עדיפים תרגילים בעמידה או בהליכה. יתר על כן, האימון חייב להיתפס כקשה על ידי המטופל, מכיוון שזו הדרך היחידה להכשיר את האיזון בצורה מספקת או להגדיל אותו. אימון אמור להימשך כ- 25 דקות, יש לבצע תרגילים אישיים למשך 10-30 שניות. לאחר כל תרגיל, יש לנער את הרגליים ולהשתחרר מהגוף. מומלצת עלייה הדרגתית ברמת הקושי:
- צמצום שטח העמידה - למשל בעזרת אחד-רגל לעמוד.
- הגבלת המידע החושי - ZEg על ידי עצימת עיניים, בסיס מתנדנד או רך או ראש רוֹטַציָה.
- משימות נוספות - למשל זריקת כדור ביציע בעל רגל אחת.
- הפרעה בשיווי המשקל - למשל דחיפת אור על ידי המטפל.
חשובים הם אפשרות התערבות של המטפל, כמו גם הפרעה של תרגיל ברגע שהמטופל מאבד את אחיזתו. אם רמת התרגיל נתפסת על ידי המטופל כקלה, ניתן לעבור לשנייה. לאימון שיווי משקל בהפרעות שיווי המשקל, קיימות תוכניות אימונים המבוססות על תרגילי שיווי משקל על פי Cowthorne ו- Cooksey. המטרה היא לפצות באופן מרכזי על אובדן תפקוד וסטיבולרי באמצעות תרגילים המתבצעים בעלייה בזמן שכיבה, ישיבה ועמידה.
אחרי האימון
אין צורך באמצעים מיוחדים לאחר האימון.
סיבוכים אפשריים
לא צפויים סיבוכים אם האינדיקציה נכונה ואימוני שיווי המשקל מבוצעים כראוי.
