הדרכה בהדרכה עצמית: טיפול, השפעות וסיכונים

אימונים להוראה עצמית לוקחים בחשבון את העובדה שאנשים מנהלים דיאלוגים פנימיים באופן מודע או לא מודע כל הזמן. עצמי-לדבר בעל אופי מוריד, מפחד ושלילי מוביל לרגשות והתנהגויות תואמות. מצד שני, מי שמצליח לדבר עם עצמו באופן אחר, מעודד יותר, מניע יותר באופן פנימי באמצעות אימון ממוקד להוראה עצמית, מכין את התנאים ליכולת לפעול באופן חיצוני שונה.

מהו הכשרת ההדרכה העצמית?

אימון להוראה עצמית מטרתו להשתמש בהוראות עצמיות חזרות בכדי להנחות את התנהגות האדם כך שיוכלו לנהל טוב יותר את דרישותיו היומיומיות. דונלד וו מייכנבאום פיתח טכניקת התמודדות זו בשנות השבעים. זה נוצר על ידי תצפית על חולים סכיזופרניים שהיו מסוגלים להתמודד טוב יותר עם משימות שהוגדרו להם אם הם יחזרו על ההוראות הרלוונטיות. במהלך כזה "עצמילדבר”או מונולוגים, אחד ואותו אדם הוא גם השולח וגם המקבל את ההודעות שלו. לדברי מייכנבאום, הפרעות נפשיות נשמרות גם על ידי הדרך שבה מונולוגים פנימיים אלה מתקיימים. דיבור בעייתי, מטריד ונטול קשר עם המציאות לעצמו מעורר רגשות והתנהגויות שליליים בהתאמה. אלה לא יכולים רק להנציח הפרעות נפשיות, אלא שלדעת מייכנבאום, גם מלכתחילה להוליד אותם. לעומת זאת, התוכן השולט בהוראות עצמיות מנחות חיוביות תומך בפיתוח ביטחון עצמי בריא. מטופלים נוטים יותר לעזור לעצמם להשיג תפיסה הולמת של המציאות ומצב רגשי מותאם כראוי עם הוראות מעודדות ומאשרות.

פונקציה, אפקט ומטרות

מייכנבאום יישם לראשונה את טכניקת ההתמודדות המסדירה את פעולתו באימונים עם ילדים שהיו להם הפרעת קשב והיפראקטיביות (הפרעת קשב וריכוז). הוא גם זכה להצלחה מיוחדת במתודולוגיה זו עם ילדים וילדות עם בעיות תוקפנות. באימון הדרכה עצמית, ילדים הפועלים באימפולסיביות לומדים לתפוס התנהגויות אלטרנטיביות בעזרת שפה בצורה של הוראות עצמיות. מייכנבאום תכנן מודל בן חמישה שלבים בשנות השבעים ליישום מעשי של הכשרה זו. ראשית, מודל הופך את התנהגות היעד הרצויה למפורשת תחת הערות המדוברות בקול. ואז הילדים מונחים על ידי המאמן בביצוע המשימות שנקבעו באמצעות הוראות בולטות בקול רם. בשלב השלישי הילד חוזר על המשימה בכך שכבר הורה לעצמו צעד אחר צעד בקול רם. על סמך זה, התרגיל חוזר על עצמו רק בהוראה עצמית לוחשת בלבד. בשלב החמישי והאחרון של המודל, הילד מכוון בשקט את התנהגותו ליישום המשימה. הדרכה עצמית עובדת מכיוון שהעצמי הפנימי-לדבר יכול להיות מושפע בצורה מאוד ספציפית. על ידי מתן הוראות ספציפיות, אדם יכול להתמקד באופן בו הוא רוצה לתפוס ולשלוט בסיטואציה מסוימת. בהתאם, הדיאלוג הפנימי מכוון בראש ובראשונה לקביעת הבעיה. האדם מנתח את הדרישה שהוצבה בפניו ושואל את עצמו "מה עלי לעשות?" השלב השני הוא חזרה על המשימה במילים של עצמך על מנת להגדיר את הדרישות המדויקות, את תכנון הפרויקט. השלב השלישי נוגע ליישום שלב אחר שלב, המלווה בחשיבה מוטיבציה רועשת. השלב הרביעי הוא שליטה עצמית, סקירה ממוקדת של התוצאה. ניתן לבצע תיקונים בכל עת, במידת הצורך, על ידי חזרה לשלב הקודם של המודל. השלב החמישי מסיים את המודל בשבחים עצמיים מחזקים את עצמו ובכך מאפשר חיזוק החוויה החיובית של עבודה על משימה באופן עצמאי וסיומה בהצלחה. בסופו של דבר, המטרה היא שהאדם יהיה המטפל שלו, יקבע את רגשותיו ובעיקר את התנהגותו, ללא תלות בהדרכה חיצונית. לעומת זאת, אצל ילדים השימוש במערכת תגמול ברורה הוא חשוב. פעולה מתחשבת, מרוכזת וזהירה היא לקבל תגמול ספציפי על ידי המאמן כהתנהגות רצויה ב הפרעת קשב וריכוז ילדים.הדרכה להדרכת עצמי משלימה בימינו שימוש בכרטיסי איתות, שנועדו להנחות את הילדים לדקלם לעצמם את ההוראות המופיעות באופן סמלי בכרטיסים: להשהות, לחשוב, להתרכז, לשקף. משתמשים כיום באימון הדרכה עצמית, בנוסף ל הפרעת קשב וריכוז תרפיה, במיוחד עבור הפרעת חרדה. זה גם משיג הצלחה בטיפול הטיפולי של דכאון, הפחתת כעס, בניית סובלנות תסכול, כמו גם בתוך כְּאֵב בתנאים ובהכנה למצבים מלחיצים.

סיכונים, תופעות לוואי וסכנות

במיוחד הסובלים מהפרעות קשב וריכוז סובלים ממגוון הפרעות נפשיות הקשורות ללקות בתפקודים תכופים. הפרעת חרדה, עוויתות, גירעונות ביצועים חלקיים, הפרעות התנהגות חברתיות, ואפילו קבועים כּוֹהֶל ושימוש בסמים פוגעים בקשרים החברתיים, בהערכה העצמית, בהתפתחות האישיות ובסיכוי לפיתוח קריירה של הנפגעים. כאן יש צורך בהתערבויות משלימות מכיוון שהכשרה בהדרכה עצמית מציעה מעט סיכוי להצלחה במקרה של הפרעות כה מורכבות. נמדד מול העובדה שהוראות עצמיות יכולות להיות מתווכות רק בין גירוי לתגובה, הן יכולות לשלוט רק ברגשות ובהתנהגות במידה מוגבלת. שינוי של "דיאלוגים פנימיים" בעייתיים על ידי אימון לטובת שינוי גישה יכול אם כן ברוב המקרים של הפרעות נפשיות להוות מלווה בלבד. תרפיה, תמיכה, אך לא שיטת טיפול בלעדית. הטיפול הטיפולי באנשים עם סכִיזוֹפרֶנִיָה, עם הפרעות תוקפנות ו התקפי חרדה לא יוכתר בהצלחה מתמשכת ללא התערבות תרופתית זמנית לפחות. מייכנבאום עצמו הבין כבר בשלב מוקדם כי ניתן לשלב אימון להוראה עצמית היטב עם גישות טיפוליות אחרות לניהול חרדה. ה לחץ הכשרת חיסונים שפיתח גם בשנות השבעים מבוססת על הוראה עצמית. זה מאפשר לחולים עם ציפיות מצבי חרדה לפתח ולהשתמש במיומנויות ניהול חרדה מתאימות. אחרון חביב, דונלד מייכנבאום מוכר כיום בעיקר כמייסד שותף של הקוגניטיב טיפול התנהגותי, שבו השליטה בדיאלוגים פנימיים היא רק חלק מהרפרטואר הטיפולי.