אילו בדיקות צריך לעשות לפני הניתוח?
לפני הניתוח יש לברר את השיקול הרפואי של הניתוח.
הכנה למבצע
- ההכנה החשובה ביותר לפני הניתוח מורכבת בתחילה מבדיקה מפורטת של העפעפיים הצנוחים: מחלות בסיסיות, כגון הפרעה בתפקוד בלוטת התריס (כולל מחלת גרייבס), יש להוציא אותם בשלב מוקדם. ניתוח בעפעפיים הצנוחים הגיוני רק אם כל הטריגרים בוטלו והעפעפיים הצנוחות עדיין אינן נסוגות כנדרש. יש לבצע בדיקה של העיניים עצמן, בפרט של שדה הראייה, כדי למצוא שיקולים רפואיים אפשריים לניתוח.
- בהמשך, ההכנה מתמקדת בעיקר בחיפוש אחר מרפאה מתאימה: את פעולת מכסה ההחלקה יכולים בעצם לבצע רופאים משני תחומים שונים.
כלומר, על ידי מומחים ברפואת עיניים וכירורגיה פלסטית. באופן אידיאלי, אנשים מושפעים צריכים ליידע את עצמם מראש לגבי תדירות הפעולה שתבוצע במרכז המומחים המתאים. דיווחי ניסיון מהאינטרנט או אנשי קשר אישיים יכולים גם הם למלא תפקיד חשוב בבחירת המרפאה.
- ליום הניתוח עצמו יש לעיתים קרובות הכנה מועטה מכיוון שמדובר בהליך אשפוז קצר ובדרך כלל אין צורך בשהייה באשפוז במהלך הטיפול: הניתוח מבוצע בדרך כלל תחת הרדמה מקומית, אבל שינה בין דמדומים יכול להיגרם על ידי תרופות אם תרצה בכך.
במקרה זה, מומלץ להגיע למבצע על ריק בטן (ללא צריכת מזון מוקדמת). עם זאת, יש לדון בנוהל המדויק בהתייעצות עם מרכז ההפעלה. לאחר הניתוח, בדרך כלל אסור לנהוג ברכב ולכן יש לארגן מראש כיצד להגיע הביתה מהניתוח ומי יכול לתמוך בך בשעות הראשונות שלאחר הניתוח.
נוהל הניתוח
מהלך הפעולה תלוי בהליך בו נעשה שימוש. יש אפשרות לבחור בתיקון כירורגי של העפעפיים הצנוחים והליך לייזר. לאחר הבדיקות המקדימות, מורחים תחילה חומר הרדמה מקומית על עַפְעַף לניתוח. בדרך כלל מטפלים בשתי העיניים במפגש ניתוח אחד, ולכן זריקות הרדמה מונחות על שני העפעפיים העליונים.
לאחר מספר דקות הסוכן אמור להיכנס לתוקף, זה נבדק על ידי נגיעה בעפעפיים. לבקשת האדם המושפע, ניתן להשתמש בתרופה נוספת שאיתה מכניסים אחת ל שינה בין דמדומים. באופן זה לא מבחינים בשום דבר מהפעולה, אך עדיין אין את הסיכון לכך הרדמה כללית.
בניתוח מכסה, תחילה מסמנים את האזור לניתוח ואז ניתן לבצע את החתך על עַפְעַף באמצעות לייזר או אזמל. כדי להימנע מצלקות בולטות לאחר הניתוח, החתך נעשה בקיים באופן טבעי עַפְעַף תֶלֶם. לפיכך הצלקת מוסתרת כבר בקיים דכאון של העפעף גם לאחר הניתוח.
לאחר החתך מוסרים עודפי רקמות מהעפעף. זה כולל רקמת חיבור כמו גם רקמה שומנית ומסת שריר. בנוסף, בדרך כלל יש להסיר מעט עור כדי שניתן יהיה להדק את העפעף לאחר מכן. לאחר מכן, החתך שבוצע בעבר נתפר בקפל העפעף שהוזכר כבר, כך שהתוצאה הכוללת תהיה לא פולשנית ככל האפשר.
