גזע המוח עורר שמע שמע (שֵׁם נִרדָף: גזע המוח אודיומטריית תגובה מעוררת, ABR) היא הליך אבחוני בנוירולוגיה ובאף אף-גרון שיכול לשמש להערכה אלקטרופיזיולוגית של יכולת השמיעה האובייקטיבית. באמצעות ה- ABR ניתן למדוד את המעורר אקוסטית (lat. Evocare, "זימון", "לעורר") גזע המוח פוטנציאלים (AEHP). בעזרת שיטה זו ניתן אפוא להצהיר על יכולת השמיעה ללא תלות בתפיסה הסובייקטיבית של המטופלים ותיאורם של תפיסות אלו. ל- AEHP היתרון שהם מפותחים לחלוטין לאחר 18 חודשי חיים והם כמעט בלתי תלויים לחלוטין בשיתוף פעולה וברמת הערנות, כך שניתן להשתמש בהם גם עם תינוקות וילדים צעירים. AEHP מייצגים פוטנציאלים שמקורם נמצא במסלול השמע בין שבלול, עצב השמיעה למגוון אזורים גרעיניים בגזע המוח.
אינדיקציות (תחומי יישום)
- הקרנת יילודים - ניתן להשתמש בשיטות שונות לאיתור הפרעות שמיעה אצל ילודים. גם המדידה של פליטות אוטואקוסטיות (פליטות אקוסטיות) והשימוש ב- ABR מתאימים למטרה זו בגלל רגישות (אחוז הילודים החולים בהם מתגלה המחלה על ידי השימוש בבדיקה, כלומר, מתרחשת תוצאת בדיקה חיובית) של כמעט 100%. עם זאת, קיימת ספציפיות גבוהה יותר באופן משמעותי (הסתברות שלמעשה אנשים בריאים שאינם סובלים מהמחלה המדוברת יתגלו כבריאים לפי ההליך) עם ABR, מה שהופך אותה לעדיפה על פני פליטות אוטואקוסטיות כשיטת סינון. הקרנת יילודים על ידי ABR מסומנת בתינוקות עם:
- ליקוי שמיעה משפחתי,
- זיהום מולד מוכח כגון זיהום באדמת,
- משקל לידה מתחת ל -1,500 גרם
- תרופה אוטוטוקסית (תרופות הפוגעות בשמיעה), למשל עם אמינוגליקוזידים (אנטיביוטיקה),
- דלקת קרום המוח חיידקית (דלקת קרום המוח) או אלח דם (הרעלת דם),
- ציון APGAR נמוך (תכנית ניקוד המשמשת להערכת מצב קליני של תינוקות באופן סטנדרטי),
- כמה ימים של מכני אוורור או נוכחות של תסמונות עם לקות שמיעה.
- קביעת סף שמיעה - בבדיקות אודיולוגיה בילדים (מדע של הפרעות שמיעה (של שמיעה) ותפיסה שמיעתית ב ילדות), אך גם בחולים שאינם משתפים פעולה, ההליך מצוין. בנוסף, ניתן לגזור את סף השמיעה תחת סדציה (שינה בין דמדומים) או כללי הרדמה. ניתן להשיג קביעת סף שמיעה ספציפית לתדר באמצעות שיטות סינון גירויים.
- נוירומה אקוסטית (גידול של עצב השמיעה) - מחקרים שונים מביאים את האודיומטריה של גזע המוח כהליך הולם להקרנה בגלל רגישות לגילוי נוירומות אקוסטיות שבין 95% ל 100%, ללא קשר לגודל. על בסיס זה, משתמשים באופן שגרתי ב- ABR ב:
- חשד ל- נוירומה אקוסטית.
- אובדן שמיעה
- טינטון (צלצול באוזניים) או סחרחורת (סחרחורת)
עם זאת, טכניקות הדמיה, במיוחד הדמיית תהודה מגנטית (MRI, הדמיה תהודה מגנטית), משמשות יותר ויותר לזיהוי והערכה של נוירומות אקוסטיות.
התוויות נגד
מכיוון שמדידת גזע המוח היא הליך אבחון לא פולשני, אין התוויות נגד כאשר מצוין.
לפני הבדיקה
לפני שניתן לבצע את הבדיקה יש לערוך דיון חינוכי מפורט עם הוראות התנהגות. כדי לבצע את ההליך, על המטופל לשכב רגוע כך שיש מעט פעילות בשרירים. הוראה מדויקת יכולה לשפר משמעותית את תוצאות המדידה.
התהליך
העיקרון הבסיסי של ההליך מבוסס על הדמיה של פוטנציאלים חשמליים בצורת גל במהלך עיבוד מוצלח של גירוי אקוסטי. הפוטנציאלים המתוארים מראים את פעילות מסלול השמיעה בין עצב השמיעה למוח התיכון. הפוטנציאלים נמדדים על ידי אלקטרואנצפלוגרפיה הקלטות מבוססות (EEG). לפיכך, אודיומטריה של גזע המוח מעריכה את ה- EEG במהלך גירוי אקוסטי. בעת ביצוע ההליך, אלקטרודה אחת מתנהלת בקודקוד ואלקטרודה אחת מתנהלת במסטואיד (חלק מהעצם הטמפורלית, הידועה בשמה "תהליך המסטואיד"). אלקטרודה שלישית, הממוקמת במרכז על המצח, משמשת כאלקטרודה ייחוסית. במדידת גזע המוח ניתן לחלק את הפוטנציאלים המתגלים באמצעות EEG לפוטנציאלים מוקדמים, אמצעיים, מאוחרים ומאוחרים מאוד. חלוקה זו מבוססת על זמן התגובה של ה- EEG לגירוי שמיעתי.
לאחר הבדיקה
אין צורך לנקוט באמצעים מיוחדים לאחר הבדיקה. בהתאם לתוצאות הבדיקה, ניתן להשתמש בהליכים אבחוניים או טיפוליים נוספים.
סיבוכים אפשריים
לא צפויים סיבוכים.
