אובדן שמיעה בילדים

מבוא

התפיסה החושית של שמיעה היא מרכיב חשוב לילדים לבנות וללמוד שפה אנושית. יש לטפל בכושר שמיעה בהקדם האפשרי, מכיוון שכל סוגי הליקויים בשמיעה עלולים להוות סכנות גדולות להתפתחות הלשונית של הילד.

תדר

בגרמניה כ -500,000 ילדים סובלים מהפרעת שמיעה הדורשת טיפול. לאחד עד שניים מכל 1,000 ילודים יש רלוונטיות אובדן שמיעה. ישנם כ -7,000 עד 8,000 ילדים עם לקות שמיעה קשה ועד 150,000 ילדים עם לקות שמיעה בינונית. כשלושה אחוזים מכלל ילדי בית הספר סובלים מלקות קלה אובדן שמיעה.

סוגים של אובדן שמיעה

ניתן לסווג את הפרעת השמיעה לפי אנטומיה, גורמים וחומרתה. מבחינה אנטומית ניתן לחלק את השימוע באופן גס ל: הסידור המיוחד של עור התוף והעצמות גורמות להגברה מקדימה ולהתאמה של עכבה של ההתנגדות האקוסטית של האוויר להתנגדות האקוסטית של האוזן הפנימית נוזלים. אם זה לא היה נעשה, אות הקול היה פוגע ישירות בחללים מלאי הנוזל של השבלול ויגרום להשתקפות אנרגיית הקול.

לאחר מכן כבר לא ניתן היה להשתמש בגלי קול אלה לתהליך השמיעה בפועל. האוזן הפנימית אחראי להמרת האנרגיה המכנית של גלי הקול לדחפים עצביים ביו-חשמליים. הדחפים הללו מגיעים ל מוֹחַ נובעים דרך עצב השמיעה, שם מעובדים דחפי העצב.

ואז הם מגיעים לקליפת המוח האודיולוגית, שם מעובדים תחושת צליל ורעש, הבנת צליל ומילים, תשומת לב אקוסטית ואחסון של תוכן מילה, מוסיקה ודיבור. בהפרעות שמיעה, מבנים אנטומיים אלה יכולים להיות מופרעים באופן אינדיבידואלי או בשילוב. יש הפרעות הולכה קולית (הפרעות בהעברת קול בפנים) האוזן החיצונית or האוזן התיכונה) והפרעות בתחושת הקול (ספיגתם והפיכתם של גירויים באזור שבין צלחת כף הרגליים לנוירון הראשון של עצב השמיעה מופרע).

יכולות להתרחש גם הפרעות בהעברה, עיבוד ותפיסת גירויים. יש צורך בבדיקות שונות כדי להעריך את חומרת הפרעת השמיעה. אודיומטריה קולית חשובה במיוחד, אך גם היכולת להבין את מקבילו בשיחה והמגבלות שדיווח המטופל לרופא ממלאות תפקיד בהערכה הכוללת.

תוכל למצוא טבלה של סיווג החומרה כאן.