אנגלית: Pelvis Medical: Pelvis
אנטומיה
האגן הוא חלק הגוף מעל הרגליים ומתחת לבטן. אצל בני אדם מבדילים באופן אנטומי בין גדול (אגן גדול) לאגן קטן (אגן קטן). האגן מכיל את שלפוחית שתן, חַלחוֹלֶת ואיברים מיניים; אצל נשים, רֶחֶם, נרתיק ו חצוצרות; אצל גברים, ערמונית.
יחד עם זאת, המונח "אגן" משמש גם ל עצמות באזור זה של הגוף, המורכב משתי עצמות הירך (Ossa coxae) ויחד עם העצה (Os sacrum) יוצר את מה שמכונה חגורת האגן או טבעת האגן. טבעת האגן, כמרכיב שלד האדם, מחברת את עמוד השדרה לגפיים התחתונות דרך מפרק הסקרואיליאק (מפרק הסקרואיליאק) מפרק ירך. בשל יציבותו, האגן מעניק לאדם מעמד בטוח ותנוחה זקופה.
עצם ירך
מבחינה אנטומית, עצם הירך הימנית והשמאלית ממוקמת באגן, שכל אחד מהם מורכב משלושה חלקים, איליום (Os ilium), עצם ערווה (Os pubis) ואת איסקיום (Os ischii). שלושת אלה עצמות נוצרים בנפרד במהלך ילדות התפתחות כך שהאגן יכול לצמוח באופן סימטרי עם הגוף ולהתמזג זה עם זה סביב גיל 15 באזור האצטבולום ליצירת עצם הירך האחידה כעת. Acetabulum יוצר את מפרק ירך עם ראש של עצם הירך.
מכיוון שמפרק זה חשוף לעומסים כבדים לאורך חייו ונשחק עם השנים, אנשים מבוגרים חווים שם לעתים קרובות תלונות. מפרק העץ המקשר מחבר את הירך עצמות עם העצה. מפרק זה הדוק מאוד ובקושי יכול לנוע כלל, אך ממלא תפקיד חשוב בהשעיית עמוד השדרה.
עקב יציבה לא נכונה או פציעות, משטחי המפרק במפרק הסקרואיליאק יכולים לנוע זה בזה ולגרום לחמורה כְּאֵב (מה שנקרא תסמונת ISG). בקדמת האגן הגרמי, עצמות הירך מתחברות דרך חיבור סחוס, הסימפיזה הערווה (symphysis pubica). קשר זה ממלא תפקיד חשוב במהלך הֵרָיוֹן.
עקב ההשפעה של הורמונים, סימפיזת הערווה הופכת רכה וגמישה יותר, כך שה- ראש של הילד מתאים יותר דרך האגן בלידה. האגן הגרמי הנשי והגברי נבדלים במבנהם. אצל נשים שני להבי האגן בולטים, ואילו האגן הגברי גבוה, צר וצר. האגן הנשי כניסה הוא סגלגל גדול ועגלגל, ואילו האגן הגברי יותר לֵב-מְעוּצָב. כמו כן יציאת האגן רחבה יותר באגן הנשי.
סימפיזה
למונח סימפיזה שתי משמעויות ברפואה. כשלעצמו, המונח סימפיזה מתייחס לחיבור העצמות דרך סיבים סָחוּס. הסימפיזה נופלת אפוא בקטגוריה של "מזויף המפרקים", כי במפרקים אמיתיים יש פער עצם בין העצמות ולא קשר סחוסי.
מְזוּיָף המפרקים מחולקים בתורם לסינכרונדרוזים וסימפיזות. סינכרונדרוזים מכילים סחוס היאלין, סימפיזות מכילות סחוס סיבי. בגוף, סימפיזות נמצאות ב:
- סימפיזת הערווה (נקראת סימפיזיס פוביקה)
- בין חוליות
- בלסת התחתונה ו
- פנימי
מאז שינויים בסימפיזה הערווה ממלאים תפקיד חשוב ב הֵרָיוֹן, סימפיזה הערווה מכונה לעתים קרובות על ידי רופאים סימפיזה רק במקום סימפיזה פוביקה.
זו הסיבה שהמילה "סימפיזה" בחיי הרפואה היומיומית מתייחסת דווקא לסימפיזה פוביקה מאשר למפרק העצם. סימפיזת האגן ממוקמת בין ימין לשמאל עצמות האגן. העובדה שאזור זה אינו מבוזה כראוי ממלאת תפקיד חשוב מאוד בלידה.
הסיבה לכך היא שחיבור הסיב-סיב מאפשר לאגן להתרחב מעט. עקב השינויים ההורמונליים במהלך הֵרָיוֹן, הקשר הסיבי משתנה ובכך הופך לגמיש יותר. לכן האגן יכול להתרחב וכך ליצור תעלת לידה גדולה יותר.
עם זאת, מתיחה של האגן יכול גם להיות כואב לפני הלידה. אם ה מתיחה חזק מדי, הסימפיזה יכולה להשתחרר, מה שעלול גם לגרום לחמור כְּאֵב. הסימפיזה יכולה להיקרע גם בלידה, אותה יש לטפל לאחר הלידה באימון שרירים וחגורה טרוכנטרית כביכול. סימפיזת האגן מהווה גם את נקודת המוצא של ה- שריר בטן ישר, מה שמכונה musculus rectus abdominis. זה זז מה- צלעות, ליתר דיוק מהצלע החמישית לשביעית עד ל עצם ערווה והוא מכונה "קרש הכביסה בטן"כשהוא מאומן.
