אבן הברד (chalazion) היא דלקת בבלוטת מייבום הממוקמת ב עַפְעַף. דלקת זו אינה מדבקת ולכן אינה נגרמת על ידי בקטריה או פתוגנים אחרים. בדרך כלל אבן ברד נגרמת על ידי סתימה בצינור ההפרשה של בלוטת המייבום ומתבטאת כדלקת כואבת פחות או יותר של עַפְעַף. אבן ברד יכולה להתפתח תוך יום או מספר ימים.
לגרום
בלוטות המייבומיאן, הנמצאות דמויי צינורות בעפעפיים, אחראיות על ייצור החלב, הדרוש ליצירת סרט הדמעות. אם צינור ההפרשה חסום, יכולה להיווצר אבן ברד. אם הדלקת של בלוטת המייבום מתפשטת ומתרחבת סביב צינור ההפרשה, אפילו כולה עַפְעַף עלול להיות נפוח ואדמומי.
אם הפרשת החלב העמוסה אינה זורמת מבלוטת מייבום פנימה שק הלחמית כשלעצמו, מוקד הדלקת מוקף בתאי ההגנה של הגוף עצמו. התוצאה היא הגוש המוחשי והבקושי כמעט על העפעף. אבן ברד (chalazion) נסוגה מעצמה או נמשכת, מה שלעתים קרובות מהווה מגבלה אסתטית עבור המושפעים וניתן להסיר אותה בניתוח על פי בקשת המטופל.
יש לציין כי הניתוח עלול לגרום לתפקוד לקוי של העפעף או אפילו לעיוות של הקרנית, דבר שעלול להוביל להתדרדרות הראייה. בניגוד לתבואה שעורה, הברד מופיע לרוב בבגרות. אם אחד סובל שוב ושוב מ אבני ברד, אפשרי סוכרת mellitus צריך להיות מובהר על ידי רופא המשפחה, אשר קשור להתרחשות אבני ברד. שניהם אבני ברד וגרגרי שעורה הם גושים דלקתיים שפירים ואינם ניאופלזמות ממאירות על העפעף.
