תפקוד לקוי של בלוטת התריס: אבחון

הפרעה בתפקוד הגולגולת לא היה ידוע יחסית עד כה. עובדה זו פירושה שלעתים קרובות לא ניתן לקשר בין תלונות המעידות על CMD ל- CMD. הדבר הופך את האבחנה המקיפה לחשובה יותר.

ניתוח פונקציונלי קליני

לא ניתן לקבוע הפרעות ב מערכת craniomandibular ללא ניתוח פונקציונלי. ניתן לגזור צעדים נוספים מתוצאות ניתוח פונקציונלי קליני, כגון ניתוח פונקציונלי אינסטרומנטלי או שימוש בהליכי ייעוץ או הדמיה.

ניתוח פונקציונלי קליני כולל את שיטות הבדיקה הבאות:

  • פיקוח (צפייה)
  • מישוש (מישוש)
  • אוקלציה (האזנה)

הוא מספק מידע על שינויים במבנים הבאים:

  • רקמות קשות בשיניים
  • חסימה (מגע שיניים)
  • פריודונטיום (מנגנון חניכיים)
  • שרירי לעיסה ועזר
  • מפרקים זמניים

ניתוח פונקציונלי אינסטרומנטלי

כדי להיות מסוגל לבדוק את סְפִיגָה (מגעי שיניים), יש צורך בניתוח פונקציונלי אינסטרומנטלי. הניתוחים מתבצעים על טיח מודל ואפשר להסיק מסקנות לגבי מצב של השרירים והזמני המפרקים.

מהתוצאות ניתן לקבוע האם קיימות הפרעות כלשהן.

טכניקות הדמיה

לצורך אבחון ברור, אין לוותר על אמצעי הדמיה. כאן קיימות האפשרויות הבאות.

טכנולוגיית רנטגן

  • טכניקת רנטגן על-גולגולתי
  • הדמיה טומוגרפית פנורמית
  • טומוגרפיה רוחבית
  • טומוגרפיה ממוחשבת (CT)
  • ארתרוגרפיה

אפשרויות אחרות

  • דימות תהודה מגנטית (MRI)
  • סונוגרפיה
  • ארתרוסקופיה

במהלך ניתוח פונקציונלי, הדמיית פנארומה, הדמיית תהודה מגנטית, ו טומוגרפיה ממוחשבת ו ארתרוסקופיה הם בעלי חשיבות רבה.

נהלים עזריים

הסיבות ל- CMD כוללות גם גורמים שאינם דנטליים שיש לקחת בחשבון בעת ​​אבחנה.

גורמים פסיכולוגיים עשויים להתקיים ויש להבהיר אם ובאיזו מידה הם היו מעורבים בפיתוח CMD. הדבר נכון לגבי השפעות אורטופדיות, כגון יציבה לקויה או אי-התאמה.

מומחה צריך לבדוק גורמים אלה.

אחת השיטות לבדיקת עמוד השדרה היא מדידת עמוד שדרה תלת ממדי - זו מספקת מידע על שינויים אנטומיים בגב ובעמוד השדרה ללא חשיפה לקרינה. יתר על כן, שיטת המדידה לוכדת את יחסי הגומלין בין עמוד השדרה, האגן והגב, ומספקת תמונה מדויקת של סטטי הגוף.