יש להבחין בין האבחון, שמכיר דיסלקוליה כחולשה ביצועית חלקית כמשמעותה ב- ICD 10, ושאר הבעיות בתחום המתמטי, כמו הפרעות משולבות של מיומנויות בבית הספר או קשיים בחשבון בגלל הוראה לקויה. כמו דיסלקציה, דיסלקוליה מסווג ב- ICD 10 (סיווג סטטיסטי בינלאומי למחלות וקשורות בְּרִיאוּת בעיות, עדכון 10) כאחת מההפרעות ההתפתחותיות המוגבלות כביכול. הבעיה של דיסלקוליה טמון דווקא בעובדה שלא ניתן להסביר את הבעיה לא על ידי חוסר אינטליגנציה ולא על ידי הוראה בלתי הולמת.
לפיכך, נוצר הקושי להבחין בין המראה לבין הבעיות הכלליות של למידה לחשב. על פי ICD 10, יש להבחין בין צורות הבאות של בעיות חישוביות לדיסקלקוליה:
- דיסקלקוליה כתוצאה מהוראה לקויה או כתוצאה מקיפוח (= חוסר תשומת לב פיזית ורגשית).
- אובדן יכולות חשבון שנרכשו כבר עקב נזק מוחי (= חולשת חשבון "נרכשת")
- דיסקולקוליה בגלל חוסר אינטליגנציה (מנת משכל <70)
- דיסקלקוליה (= דיסקלקוליה "משנית") הנובעת ממחלות אורגניות, הפרעות נפשיות או מוגבלות (למשל לקות תחושתית).
נהלי בדיקה סטנדרטיים זמינים לאבחון, אשר, בדומה למבחני כיתה, רק מבחין בין נכון לשגוי ואינו מנתח שגיאות ככאלו. לא כולם יכולים לבצע בדיקות סטנדרטיות.
עם זאת, מכיוון שלא רוצים לתייג ילד כ"חלש בחשבון "או" לא חלש בחשבון ", אלא רוצים לעבוד באופן ספציפי על הבעיות, נדרש ניתוח משמעותי. ניתן לעשות זאת רק על ידי ניתוח שגיאות איכותי והערכה איכותית של טכניקות החישוב. באופן עקרוני זה דורש מהתלמיד לחשוב בקול רם בעת פתרון הבעיות, כלומר למסור מידע על דרכי החישוב שלו.
זו הדרך היחידה לקבוע אלגוריתמים סובייקטיביים (= לא נכונים, מביכים) ולנתח נתיבי פתרונות שגויים. ניתן לקבוע אלגוריתמים סובייקטיביים בצורה מרשימה במיוחד גם אם הנבדק מתבקש לפתור את הבעיה בעזרת חומרים (למידה חומרים). לדוגמא, כשמשחקים אפשר לזהות אם מבצעים או סופרים חישובים וכו '.
בנוסף, עם זאת, יש לבצע אבחנה נוספת ברציפות במהלך הטיפול. חשוב לנתח את הטעויות ולהטיל ספק במבני החשיבה של הילד. האחד מדבר על מה שמכונה אבחון התקדמות, המאפשר לקבוע את סדרי העדיפויות הנכונים לטיפול ולבנות זה על זה - שלב אחר שלב.
ככלל, לא התלמיד הוא האחראי לפיתוח א למידה קושי. מסיבה זו, תמיד יש לשאול שאלות על בית ובית ספר כחלק מאבחון. גם לבית הספר וגם לבית יש אפשרות להתבונן בילדים, מה שמאפשר להתבונן ולהתמודד עם אינדיקציות לקשיים בשלב מוקדם. גילוי מוקדם ממלא תפקיד מרכזי בכל הבעיות. ככל שמזהים ומנותחים בעיות מוקדמות יותר, ניתן לגשת לסיוע מהיר יותר במובן של טיפול משמעותי
