אִבחוּן
האבחנה של א פריחה בעור שנגרם על ידי השמש צריך להיעשות על ידי רופא עור. רופא העור יכול לקבוע את הגורם לפריחה על ידי שאלות ספציפיות ואמצעי אבחון אחרים. שאלות חשובות מופנות למועד חשיפת העור לשמש, סוג הפריחה, התסמינים הנלווים ותדירות התופעות הללו.
עם זאת, מכיוון שמדובר בתמונות קליניות שונות העלולות לגרום לפריחה, כמובן שיש להתאים במיוחד את האבחנה. כפי שכבר דובר, היסטוריה רפואית, כלומר שאלות ספציפיות, הוא חלק מחייב באבחון. לאחר מכן בדיקה מפורטת של העור כדי שניתן יהיה להעריך את הפריחה מבחינת כמותו ואיכותו.
בשילוב עם המידע המבוקש, כמו תסמינים משניים, זמן ההתרחשות, משך חשיפת העור לקרני השמש והיסטוריה של החולה של פריחות כאלה, לרוב ניתן לצמצם את הסיבה. למשל, מטופל ששכב בשמש 7 שעות וכעת מדמיין את עצמו באדום כואב פריחה בעור סביר מאוד לסבול מ כוויית שמש. עם זאת, חולה המדמיין את עצמו עם פריחה מגרדת וכתמית לאחר שהיה לראשונה בשמש לאחר החורף, עלול לסבול יותר מדרמטוזיס אור פולימורפי ("אלרגיה לשמש").
במקרה האחרון, הקרנת אבחון בקרני UV-A אפשרית גם לעורר פריחה ולאשר את האבחנה. עם זאת, לרוב אין צורך בכך שכן הבדיקה וראיון המטופל ברורים. כלי אבחוני חשוב נוסף הוא הבדיקה האפיקוטאנית החשופה, המכונה גם בדיקת התיקון.
בדיקה זו מבוצעת באופן הבא: על ידי הקרנה עם קרינת UV-A ו- UV-B, נקבע תחילה מינון האריתמה המינימלי של העור. זהו מדד לסובלנות העור לקרינת השמש. חומרי בדיקה מוחלים לאחר מכן על שני חצאי הגב.
חומרי הבדיקה הללו הם אלרגנים אפשריים. מחצית הגב מוקרנת לאחר מכן בקרני UV-A. אם הצד המוקרן מפתח א פריחה בעור, האבחנה של פוטודרמטיטיס אלרגית היא מאוד סבירה. לכן זה סוג של בדיקת אלרגיה.
כל המאמרים בסדרה זו:
