אִבחוּן
בדרך כלל, האבחנה של עצב הפנים שיתוק יכול להיעשות על בסיס בדיקה גופנית. מאז עצב הפנים שיתוק הוא א מצב בו ה שרירי פנים כבר לא מתפקד, ניתן לאמת זאת בקלות יחסית באמצעות בדיקות פשוטות. האדם שנפגע מתבקש להזעיף פנים או להראות את שיניו, למשל.
ברוב המקרים, רק מחצית מהפנים מושפעת מ עצב הפנים שיתוק, כך שבדיקות פשוטות אלו יכולות לחשוף שיתוק של העצב במהירות יחסית. אם יש חשד לזיהום, דם ובמידת הצורך, יש לבחון את נוזל המוח גם באמצעות המותניים לנקב. הדמיה, למשל CT, אינה נחוצה בדרך כלל בשיתוק עצבי הפנים.
מה ההבדל בין פרזת פנים מרכזית לפריפריה?
על מנת להבין את ההבדל בין שיתוק עצבי פנים מרכזי להיקפי, יש צורך לבחון מקרוב את מהלך עצב הגולגולת. לכל אדם שני פנים עצבים שמקורם בשני גרעינים קטנים (גרעין ימין ושמאלי) ב גזע המוח. עם זאת, הפקודה לתנועת השרירים מגיעה עוד יותר דרך סיבים אחרים.
סיבים אלה בתורם מקורם ב מוח מוח. זהו אזור של מוֹחַ האחראי על השליטה בכל השרירים. משם, הסיבים עוברים אל הגרעינים ב מוֹחַ גבעול.
בדרך לשם, חלק מהם עובר לצד השני. באופן זה, הליבה הנכונה ב מוֹחַ גזע מקבל מידע מאזור חצי הכדור הימני וכן מהאונה השמאלית, ולהיפך. אם מתרחש כעת פרזיס עצבי פנים מרכזי, הסיבים ב מוח מוח מושפעים.
כתוצאה מכך, אספקת העצבים ל שרירי פנים בצד הנגדי של הנזק נכשל מכיוון שחלק מהסיבים עוברים לצד השני בדרכם לגזע המוח. חלק זה אחראי בעיקר על שרירי ה- פה, אף ולחיים. משמעות הדבר היא שהאדם הפגוע כבר לא יכול להראות את שיניו או להרים את שלו אף, למשל.
עם זאת, השרירים סביב העיניים והמצח עדיין שלמים, מכיוון שסיבים אלו חוצים ונמשכים ישר מטה המוח. לכן שרירים אלה נשלטים על ידי סיבים משני חצאי המוח ולכן אינם מושפעים משיתוק עצבי פנים מרכזי. בשיתוק עצבי פנים היקפי, הגרעין ב גזע המוח או שהעצב בדרך לשרירים נפגע. כתוצאה מכך, כל השרירים בצד הנזק נכשלים והאדם הפגוע כבר לא יכול לקמט את מצחו או לעצום את עינו בצד זה.
