אבחון סרטן הערמונית | סרטן הערמונית

אבחון סרטן הערמונית

לאבחון של ערמונית סרטן, המשמעותיים ביותר הם המישוש וה- PSA - נחישות ב דם, שיש לשים לב אליהם באופן קבוע לבדיקות מניעה מגיל 45. אם הבדיקות הנ"ל מעלות חשד, יש לקחת דגימת רקמה בצורה של אגרוף מה שנקרא ביופסיה. במקרה זה, 6 - 12 דגימות נלקחות מאזורים שונים ב ערמונית.

ההליך מתבצע באמצעות חַלחוֹלֶת והוא ללא כאבים בגלל מהירות ההליך. לכן יתכן דימום לאחר הניתוח דםתרופות דלילות (למשל אספיריןיש להפסיק את הטיפול מראש בהתייעצות עם הרופא המטפל. הבדיקות הבאות נחוצות להערכת גודל מדויק של גידול קיים: לתכנון טיפול נוסף, CT (טומוגרפיה ממוחשבת) או MRI (הדמיה תהודה מגנטית) של ערמונית עשוי להיות נחוץ.

בשנים האחרונות, MRI של הערמונית הפך לחשוב יותר ויותר מכיוון שרדיולוגים שעברו הכשרה מיוחדת יכולים כעת להצהיר הצהרות טובות על מיקום והתפשטות הגידול. כעת ניתן לקחת דוגמאות גם תחת ה- MRI של הערמונית. על מנת לזהות גרור, סקרטיגרפיה שלד הוא הכרחי, מכיוון שכאן נמצאים בדרך כלל הגרורות הרחוקות הראשונות (במיוחד ב עצמות האגן ועמוד השדרה המותני).

למידע נוסף בנושא גרור בערמונית סרטן. אם ערך PSA נמוך מ- 10 ng / ml, גרור הם מאוד לא סבירים ושלד סקרטיגרפיה אינו מבוצע. במהלך הבדיקה המיקרוסקופית שלאחר מכן של הרקמה שהוסרה, הפתולוג יכול לקבוע את דרגת הממאירות (דרגת ממאירות) באמצעות טבלאות קיימות (ציון גליסון, סיווג לפי Dhom). לחץ כאן למאמר הראשי הערמונית ביופסיה.

  • בדיקה דיגיטלית - פי הטבעת (מישוש)
  • אולטרסאונד טרנסקטלי
  • PSA - ריכוז בדם

סיווג TNM

סיווג ה- TNM מתאר ערמונית סרטן במונחים של הגידול המקומי עצמו (גידול ראשוני), בקיצור (T), ונוכחות של גרורות בצומת הלימפה (N) או גרורות רחוקות (M). לשלבי המחלה המוגדרים כאן יש השפעה ישירה על תכנון הטיפול ועל הפרוגנוזה עבור המטופל (שיעור הישרדות הריפוי).

  • T1: קרצינומה מקרית (אינה מוחשית או נראית לעין), כלומר מזוהה באופן אקראי ב- ביופסיה T1a - <5% מהרקמות שהוסרו שהתגלו בגרידה של הערמונית ב- BPH (היפרפלזיה שפירה של הערמונית) T1b -> 5% מהרקמה שהוסרה שהתגלתה בגרידה של הערמונית ב- BPH (היפרפלזיה שפירה של הערמונית) T1c - גידול גדול יותר שהתגלה ביופסיה של תא המטען (למשל B.

    עבור PSA מוגבה)

  • T1a - <5% מהרקמה שהוסרה כחלק מגירוד הערמונית ב- BPH (היפרפלזיה שפירה של הערמונית)
  • T1b -> 5% מהרקמה שהוסרה כחלק מגירוד הערמונית ב- BPH (היפרפלזיה שפירה של הערמונית)
  • T1c - גידול גדול יותר שזוהה על ידי ביופסיית זנים (למשל במקרה של PSA מוגבר)
  • T1a - <5% מהרקמה שהוסרה כחלק מגירוד הערמונית ב- BPH (היפרפלזיה שפירה של הערמונית)
  • T1b -> 5% מהרקמה שהוסרה כחלק מגירוד הערמונית ב- BPH (היפרפלזיה שפירה של הערמונית)
  • T1c - גידול גדול יותר שזוהה על ידי ביופסיית זנים (למשל במקרה של PSA מוגבר)
  • T2: גידול המוגבל לערמונית T2a - פחות ממחצית האונה המושפעת T2b - יותר ממחצית האונה המושפעת T2c- שתי אונות הערמונית מושפעות
  • T2a - פחות מחצי אונה נפגעת
  • T2b - יותר ממחצית האונה המושפעת
  • T2c- שני דשי הערמונית מושפעים
  • T2a - פחות מחצי אונה נפגעת
  • T2b - יותר ממחצית האונה המושפעת
  • T2c- שני דשי הערמונית מושפעים
  • T3: הגידול עולה על הערמונית T3a - כמוסת הערמונית חורגת מ- T3b - הגידול משפיע על שלפוחית ​​הזרע
  • T3a - חריגה מקפסולת הערמונית
  • T3b - גידול משפיע על שלפוחית ​​הזרע
  • T4: גידול משפיע על איברים שכנים (שלפוחית ​​שתן צוואר, סוגר, חַלחוֹלֶת, וכו. )
  • N + / N-: זיהום בבלוטת הלימפה בג'נין האגן
  • T3a - חריגה מקפסולת הערמונית
  • T3b - גידול משפיע על שלפוחית ​​הזרע
  • M0 / 1: גרורות רחוקות לא כן