אבחון | מחלת לב כלילית (CHD)

אבחון

מומחה בתחום קרדיולוגיה מאבחנת ומטפלת כלילית לֵב מַחֲלָה. במיוחד לסימנים ראשונים וחשד לאיסכמיה לֵב מחלה, רופא המשפחה הוא גם איש קשר. אנמנזה מפורטת חשובה בהתחלה.

בהתייעצות זו עם רופא-מטופל, של המטופל היסטוריה רפואית, מחלות משפחתיות ותלונות עכשוויות נידונות ביסודיות. במהלך א בדיקה גופנית, ניתן לזהות גורמי סיכון ל- CHD ולחץ על לֵב ניתן להקשיב. בדיקת מעבדה מתבצעת באופן שגרתי ויכולה למשל לזהות פג תוקף התקף לב.

לאבחון כלילי עורק מחלה, יש צורך בטכניקות הדמיה המראות את דם לזרום בלב. אם יש חשד למחלת לב כלילית, תחילה נכתבים א.ק.ג., פעם במנוחה ופעם במתח, למשל על ארגומטר אופניים. מחלה כלילית עדיין יכולה להיות לא בולטת ב- ECG.

לכן בדרך כלל יש צורך בשיטות בדיקה נוספות לאבחון המחלה. לב אולטרסאונד ניתן לבצע בדיקה לבחינת חדרי הלב, מסתמי לב ו דם זרימה עורקים כליליים לא ניתן לראות בטכניקה זו, אך תנועת השריר מאפשרת להסיק מסקנות לגבי דם זְרִימָה. שריר לב סקרטיגרפיה היא בדיקה שניתן לבצע גם במנוחה ומתח.

ב scinitgraphy, החולה מוזרק עם חומר מסומן רדיואקטיבי חלש לתוך וָרִיד, המצטבר בכליליות הלב כלי, בין השאר. לאחר מכן ניתן לתאר את הקרינה הרדיואקטיבית בתמונות ובכל התכווצות כלי הדם הכליליים כלי ניתן לזהות. שיטה זו בדרך כלל נותנת תוצאות טובות יותר מאשר ה- ECG.

בחינה חשובה עבור אבחון של מחלת לב כלילית הוא כלילי אנגיוגרפיה, המכונה גם צנתור לב. ניתן להשתמש בשיטת בחינה זו גם מבחינה טיפולית, למשל להכנסת א סטנט. במקרים מסוימים יש צורך בשיטות הדמיה נוספות בכדי לקבוע את חומרת ה- CHD, כמו PET, CT ו- MRI.

בחולים מושפעים עם מחלת לב כלילית, אלקטרוקרדיוגרמות (EKG) נכתבות במנוחה ותחת לחץ: שינויים באק"ג בדרך כלל מתגלים רק כאשר הכלילי כלי מכווצים לפחות ב- 50 - 70%. ברוב המקרים יש צורך בבדיקות נוספות לאבחון המחלה וחומרתה.

  • א.ק.ג המנוחה, בו נמצא המטופל במנוחה, אינו בולט אצל מרבית החולים.
  • במתח, למשל ברגומטר אופניים, כאשר הלב צורך יותר חמצן עורקים כליליים לא יכול לענות על דרישה זו, האק"ג משתנה במיוחד כאשר המחלה התקדמה במידה ניכרת.

צנתר לב אנגיוגרפיה היא בדיקה בה מכניסים את כלי הדם הכליליים כדי לאתר אתרי כלי דם צרים.

הבדיקה היא פולשנית, מכיוון שצנתר מתקדם דרך המפשעה או הזרוע עורק לתוך הכלים הכליליים. הקטטר הוא צינור דק מאוד וארוך שדרכו מזריקים חומר ניגודי לכלי הדם הכליליים כדי להבחין בהם. שינויים קטנים ב קרני רנטגן התמונה עשויה כבר להצביע על שלבים מתקדמים של כליליות עורק מחלה ונזק לדופן כלי הדם.