אנמנזה - בקשת היסטוריה רפואית
עם המספר הגדול של הסיבות ל ושט, יש לשאול את האדם שנפגע בפירוט מיוחד לגבי מהות תלונותיו ומועד התרחשותן (אנמנזה). זה יכול להסביר תרמית וקשקש ושט. יש להטיל ספק גם בתרופות שנטלו ובאופן נטילתן. באופן זה ניתן למנוע או לאשר גורמים מסוימים עוד לפני הבדיקות ואבחון פולשני.
בדיקה גופנית
בדיקה גופנית יכול לעתים קרובות לחשוף ממצאים פורצי דרך המציעים צורות מסוימות של ושט. במקרה של וושט קיכלי, 75% מהמקרים מראים גם נגיעות של חלל פה על ידי פטריית שמרים (קיכלי פה), מה שמקל על אבחנת הוושט. ב הרפס דלקת הוושט, השפתיים והפה רירית לעיתים קרובות מושפעים גם משלפוחיות הרפס טיפוסיות. אם ציטומגלווירוס יש חשד לוושט, במקרים רבים עלולים להיפגע באיברים אחרים, ויש להקדיש תשומת לב מיוחדת לרשתית.
אנדוסקופיה - אוזופגוגסטרוסקופיה
"אנדוסקופיה"(אנדוסקופיה) של הוושט לצורך הערכה וסיווג ישיר של נזק לריריות הוא אמצעי הבחירה להבטחת האבחנה והערכה ישירה של הנזק שנגרם. תמונות מועברות לצג באמצעות מצלמת צינור (אנדוסקופ). במהלך אנדוסקופיה, דגימות רקמות (ביופסיה) ניתן לקחת מאזורים ריריים חשודים.
במקרה של דלקת הוושט ממקור לא ידוע, הוושט יכול לעתים קרובות לחשוף ממצאים ספציפיים המעידים על גורם קונקרטי למחלה. במקרה של טרותרוזופגיטיס, הממצאים האנדוסקופיים מראים ציפויים לבנים-צהבהבים ודבקים היטב (מה שמכונה סטריציות). בוושט של CMV יש מעט כיבים שטוחים (כיבים) שטוחים אך גדולים.
הרפס דלקת הוושט נוטה להראות כיבים קטנים אך עמוקים. בוושט דלקתי מכני, בדרך כלל נראה נפיחות מקומית המלווה באדמומיות או אפילו דימום. הוושט הצרוב מאופיין בציפויים לבנבים מפוזרים על הקרום הרירי.
