אִבחוּן
האבחנה של דַלֶקֶת הַגִיד כף הרגל נעשית על ידי ראיון המטופל ובדיקת הרופא. ראשית כל, המטופל נשאל מתי ה- כְּאֵב התרחש וכמה זמן זה קיים. תנועות או זנים קודמים נשאלים גם לגבי חומרתם וסוגם המדויק כְּאֵב נבחן.
הבדיקה מתייחסת לתנועתיות בבוהן וברגל המפרקים, אותו בודק הבודק באופן פעיל וסביל. אם מעל הכל משיכת האצבעות לכיוון הגוף כואבת, הדבר מעיד על בעיית גידים באזור כף הרגל. הסיבה לכך היא שכאשר מזיזים את הבהונות, גידים מהשרירים הנלווים באזור כף הרגל נעים קדימה ואחורה, ובמקרה של דלקת באזור זה, מתרחש חיכוך חזק.
במהלך הבדיקה המטופל מתבקש גם לעמוד על קצות כפות הרגליים ועל העקב. אם הוא יצליח לעשות זאת רק תחת כְּאֵב, זה עשוי גם להצביע על דלקת של גידים של המטטרסוס. במקרים של ספק, עדיין ניתן לבצע הדמיה לצורך אבחון.
במקרה זה, אולטרסאונד נעשה שימוש בבדיקה, אשר יכולה להראות הסתיידויות ועיבוי השריר גידים. אם גם בדיקה זו אינה מספקת ראיות ברורות לדלקת בגידים, ניתן לבצע בדיקת MRI של כף הרגל. ניתן לדמיין רקמות רכות היטב בבדיקה זו. גידים מודלקים בכף הרגל יראו עיבוי או הסתיידות, מה שמבסס את החשד לדלקת בגידים.
מֶשֶׁך
דלקות בגידים מתחילות לרוב בצורה חתרנית. נגרמת על ידי עומס כבד במהלך הספורט ללא התחממות מראש או על ידי תנועות חד צדדיות חוזרות ונשנות, נפיחות, אדמומיות וכאב מופיעים באזור הפגוע. הסתיידות יכולה להתרחש גם לאחר תקופה ארוכה של התקדמות לא מטופלת, המורגשת על ידי רעש מחץ בעת תנועה.
משך דלקת הגידים תלוי מאוד בתנועה של הגיד או המפרק הנגועים. אם הוא נחסך באופן עקבי, הדלקת יכולה להתפוגג לאחר מספר ימים. אם זה לא המקרה, יכול להתפתח מהלך כרוני. חשוב להימנע מתנועות המפעילות או לתקן רצפי תנועה שגויים, למשל במהלך ספורט. אמצעי מניעה, כגון תרגילי פיזיותרפיה, גם עוזרים לקצר או למנוע דלקת בגידים.
כל המאמרים בסדרה זו:
