אבחון איות | אבחון דיסלקציה

אבחון איות

בדומה לתחום האיות, ניתוח הקריאה מנתח את הבעיות המתרחשות באזורים השונים של הטבלה הבאה מספקת מידע על מדדי אבחון מוקדמים לפרשנות בעיות בתחום

  • ניתוח חזותי יכולת זיהוי אותיות בודדות, לבד ובתוך מילה יכולת למצוא זוגות תואמים של אותיות גדולות וקטנות (למשל: הקצאה של M ו- m) יכולת למצוא את האותיות שהמילה צריכה ליצור מבלבול של אותיות יכולת זיהוי קבוצות איתות, כגון גבעולי מילים וכו '. זיהוי מילים מסדרה של מילים דומות למראה ...
  • יכולת לזהות אותיות בודדות, לבד ובתוך מילה
  • יכולת למצוא זוגות תואמים של אותיות קטנות וקטנות (למשל: הקצאת M ו- m)
  • יכולת למצוא את האותיות שמילה צריכה להיווצר מבלבול של אותיות
  • יכולת לזהות קבוצות אותות, כגון גבעולי מילים וכו '.
  • זיהוי מילים מתוך סדרה של מילים דומות למראה
  • ...
  • הקצאת אותיות רמות יכולת לזהות ולבטא את האותיות יכולת לשם תנועות a, e, i, o, u יכולת לבטא את התנועות a, e, i, o, u יכולת לבטא את העיצורים יכולת לבטא את העיצורים, הכפילים (מ"מ, nn , ll) והמטפלים (ö, ä) ...
  • יכולת לזהות ולקרוא את האותיות
  • יכולת למנות את התנועות a, e, i, o, u
  • יכולת לבטא את העיצורים (= עיצורים)
  • יכולת לבטא את הכפול (mm, nn, ll) והמטלטים (ö, ä)
  • ...
  • יכולת ניתוח שמיעה לזהות ולהעתיק את הצליל בתחילת מילוליות לזהות ולהעתיק את הצליל בתוך יכולת מילולית לזהות ולהעתיק את הצליל בסוף מילוליות כדי להבחין בין צלילים נשמעים דומים (b - p, d - t, g - יא) ...
  • יכולת לזהות ולהעתיק את הצליל בהתחלה
  • יכולת לזהות ולהעתיק את הצליל בתוך מילה
  • יכולת לזהות ולהעתיק את הצליל בסוף מילה
  • יכולת להבחין בין צלילים נשמעים דומים (b - p, d - t, g - k)
  • ...
  • ניתוח שמיעתי-חזותי ראה ניתוח חזותי, עם ההבדל שיש למנות גם את הממצאים החזותיים
  • ראה ניתוח חזותי, עם ההבדל שיש למנות גם את הממצאים החזותיים
  • יכולת לסנתז יכולת צליל לחיבור צלילים משותפים ותנועתיים (לה - לה - לו - לי) יכולת לחבר אותיות ליכולת מילים לקריאת מילים, במקום שהעיצורים מצטברים
  • יכולת לשלב עיצורים ותנועות (לה - לה - לו - לי)
  • יכולת לחבר אותיות למילים
  • יכולת לקרוא מילים במקום שהעיצורים מצטברים
  • ...
  • (בעל משמעות)
  • יכולת לזהות אותיות בודדות, לבד ובתוך מילה
  • יכולת למצוא זוגות תואמים של אותיות קטנות וקטנות (למשל: הקצאת M ו- m)
  • יכולת למצוא את האותיות שמילה צריכה להיווצר מבלבול של אותיות
  • יכולת לזהות קבוצות אותות, כגון גבעולי מילים וכו '.
  • זיהוי מילים מתוך סדרה של מילים דומות למראה
  • ...
  • יכולת לזהות ולקרוא את האותיות
  • יכולת למנות את התנועות a, e, i, o, u
  • יכולת לבטא את העיצורים (= עיצורים)
  • יכולת לבטא את הכפול (mm, nn, ll) והמטלטים (ö, ä)
  • ...
  • יכולת לזהות ולהעתיק את הצליל בהתחלה
  • יכולת לזהות ולהעתיק את הצליל בתוך מילה
  • יכולת לזהות ולהעתיק את הצליל בסוף מילה
  • יכולת להבחין בין צלילים נשמעים דומים (b - p, d - t, g - k)
  • ...
  • ראה ניתוח חזותי, עם ההבדל שיש למנות גם את הממצאים החזותיים
  • יכולת לשלב עיצורים ותנועות (לה - לה - לו - לי)
  • יכולת לחבר אותיות למילים
  • יכולת לקרוא מילים במקום שהעיצורים מצטברים
  • ...

כמו בתחום האיות, ישנם נהלי בדיקה סטנדרטיים הבודקים את ביצועי הקריאה.

בנוסף, התנהגות הקריאה של הילד בחיי היומיום מספקת גם מידע רב ערך וחשוב. לדוגמא, הליך בדיקה סטנדרטי אינו בהכרח הכרחי לבדיקת יכולת הבנת הטקסט. גם בשנה הראשונה ללימודים ניתן לנתח יכולת זו באמצעות פרוצדורות פשוטות. אלה כוללים, למשל, מה שנקרא קריאה - ציור - גיליונות, שם הילד מתבקש לקרוא משפט ולצבוע חפצים חסרים.

כמו כן מילים - תמונה - מטלות מספקות מסקנות ראשונות לגבי יכולתו של ילד להבין טקסט. בינתיים פותחו משימות נוספות לשנות בית הספר התיכון לקביעת הבנת הטקסט. השיפוט "דיסלקציה"אינו אבחנה לנוח עליה.

כעת חשוב במיוחד שלאחרי האבחנה יהיה טיפול מתאים ומוצלח. מסיבה זו, לאחר הערכה ראשונית, ניתן לספק תמיכה בהתאם לתוצאות האבחון, אך יש לבחון ללא הרף את התמיכה והטיפול עצמם באופן אבחנתי ולהתאים טיפולית. מכיוון שהקשיים בתחום ה - היא תמיד צריכה להיות מכוונת באופן שהוא מספק אינדיקציות יקרות ערך לקידום.

כתוצאה מכך יש לקבוע את הצורך בתמיכה שוב ושוב ולהתאים ולבצע אבחנות וטיפול שוב ושוב. בסופו של דבר, קשר אמון עם הילד הוא גם בעל חשיבות מיוחדת לטיפול פרטני. במיוחד הרמה הפסיכולוגית נשכחת לעתים קרובות בתכנית תמיכה.

אך חשוב במיוחד שנפש הילד תושפע מתחושת כישלון מתמיד. כולם יודעים שתחושת הכישלון אינה נעימה ובסופו של דבר מובילה לחוסר ספק עצמי. התוצאה של זה היא לעתים קרובות שמנסים להימנע ממצבים לא נעימים אלה.

לכן עמדות הסירוב עד לסך הכל למידה חסימות אינן נדירות. לדעתנו השילוב בין בית ספר (פדגוגיה) ומטפל (פסיכולוגיה) יהיה שילוב טוב. בעזרת כישוריו הפדגוגיים, בית הספר יכול לכסות את התמיכה הספציפית והאינדיבידואלית בכל המידות והשיטות הדידקטיות, בעוד שהמשימה הטיפולית יכולה להיות מכוונת לנפש הילד.

למרבה הצער, קשה מאוד להשתלב דיסלקציה-תמיכה ספציפית בחינוך מתקני בבית הספר, שבכיתה של 25 ילדים, למשל, דורשת לעיתים קרובות ילדים רבים לקבל תמיכה פרטנית. זה יהיה נחמד אם - כמו במדינות אירופאיות אחרות - כל מורה בכיתה ייעזר במורה לחינוך מיוחד או בפסיכולוג ילדים ונוער בנוסף לגודל הכיתה המופחת. כל עוד זה לא המקרה, על המטפל והמורה לכיתה לשתף פעולה מעת לעת בכדי להתאים את הטיפול לתחומי מקצוע בית הספר ובכך ליישר את הטיפול בבית הספר +.